קרימצָ'קים (רוסית: Крымчаки, שמם העצמי הוא בני ישראל או שראל באלאלרי, או יהודילר - יהודים, או קירימלר) היו קהילה יהודית סגורה, ששפתה קרימצ'קית, הדומה לטטרית של קרים. הקהילה התפתחה בחצי האי קרים החל מהמאה ה-10. שמונים אחוז מהקהילה הושמדו על ידי הנאצים בדצמבר 1941, וכיום נשארו ממנה פחות מ-1500 איש, מהם כאלף מפוזרים במספר ערי קרים, והשאר מתגוררים בישראל וברוסיה ואינם חיים עוד במסגרת קהילתית אלא התערבבו ביהודים אחרים (בישראל) ובלא יהודים (באוקראינה ורוסיה).
בברית המועצות נחשבו בני הקהילה כעם נפרד, והיחס אליהם היה שונה מן היחס לרוב היהודים. רבה הגדול של הקהילה הוא חיים חזקיהו מדיני, אשר קבע בוודאות שהם אכן מזרע ישראל ויהודים לכל דבר חרף ניסיונו של אברהם פירקוביץ' לראות בהם אחים לקראים. על פי עדויות הקרימצ'קים חיו באוכלוסייה סגורה בנפרד מהקראים.