מרקס נולד למשפחה אמידה ממעמד הביניים בעיר טריר שבפרוסיה, ולמד באוניברסיטאות בון והומבולדט שבברלין, שם נחשף לרעיונות ההגליאניים הצעירים. לאחר לימודיו, עבד כעיתונאי בעיר קלן, והחל לעבוד על פיתוח התאוריה שלו במטריאליזם דיאלקטי. מרקס עבר לפריז בשנת 1843, וגם שם עבד ככתב במספר עיתונים. שם פגש את פרידריך אנגלס, חבר קרוב שליווה אותו ושיתף עמו פעולה במשך שנים רבות. בשנת 1849 הוא גורש ועבר ללונדון, יחד עם אשתו וילדיו, ושם המשיך לעבוד ולפתח את התאוריות שלו בנושאי סוציולוגיה וכלכלה. שם גם החל לדרוש בחוצות בעד הסוציאליזם והיה לאחד מחשובי החברים באינטרנציונל הראשון.

על פי התאוריות של מרקס בנושאי חברה, כלכלה ופוליטיקה – הידועות יותר כזרם המרקסיזם – החברות האנושיות מתפתחות דרך מלחמת מעמדות: קונפליקט בין המעמד השולט, שמחזיק בתוצר ובהון, והמעמד הנשלט, שמספק את כוח העבודה והייצור. מרקס סבר שקפיטליזם היא "דיקטטורת הבורגנות", וששיטה זו מועדפת על ידי המעמדות העשירים למען טובתם האישית. מרקס סבר שכמו מערכות סוציו-אקונומיות קודמות, גם הקפיטליזם תדעך בתהליך של הרס עצמי ותוחלף על ידי שיטה חדשה, הסוציאליזם. טיעונו של מרקס היה שהיחסים העוינים בין המעמד הבורגני ומעמד הפועלים יובילו בסופו של דבר ל"מרד" מצד המעמד העובד וצבירת כוח פוליטי, שיוביל לדיקטטורה של הפרולטריון, ושבסופו של דבר תתפתח חברה חסרת מעמדות – סוציאליזם או קומוניזם, אחווה חופשית של אנשים יצרנים. מתוך שכנוע עמוק שאין מנוס מסוציאליזם או קומוניזם, מרקס לחם למען החלתן בחברה, וקרא הן לאנשי רוח והן לכל מי שהרגיש חלק ממעמד הפועלים לקחת חלק במהפכה מאורגנת, שתפיל את השיטה הקפיטלסטית ותוביל לסדר סוציו-אקונומי חדש.