שלוחת הבעת' בסוריה עלתה לשלטון בהפיכה ב-8 במרץ 1963 והיא מחזיקה בשלטון מאז. ב-1966 התפצלו השלוחה הסורית והשלוחה העיראקית של התנועה לארגונים יריבים, בשל מחלוקות אידאולוגיות ומאבק על הנהגת העולם הערבי. בעיראק, מפלגת הבעת' הצליחה להחזיק בשלטון לתקופה קצרה בשנת 1963, אולם אז איבדה את אחיזתה, ורק ביולי 1968 חזרה לשלטון מכוח הפיכה נוספת. שלטון הבעת' בעיראק נמשך עד הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003, כשבמרבית שנות האחיזה במוסרות השלטון, החזיק סדאם חוסיין בתפקיד הנשיא. תנועות הבעת' בסוריה ועיראק שהו ביחסים קרובים עם אש"ף, והתחרו על תמיכה בו. בהמשך קם גם סניף של בעת' ברשות הפלסטינית.

העקרונות האידאולוגיים של התנועה כוללים סוציאליזם ערבי, לאומנות ופאן-ערביות. עמדותיה החילוניות עומדות בסתירה לאלה של מספר משטרים שמרניים יותר במזרח התיכון. המוטו של הארגון הוא "אחדות, חופש וסוציאליזם" (בערבית: وحدة، حرية، اشتراكية, תעתיק: וַחְדַה, חֻריה, אִשְתִרָאכִּיה). ה"אחדות" מתייחסת לאחדות העולם הערבי; ה"חופש" לחופש מהשפעה והתערבות זרה; וה"סוציאליזם" לגישה הערבית הסוציאליסטית, השונה מהמרקסיזם.