שמה של הסורה נגזר מקבוצת אנשים אליהם מתייחסת הסורה, שנקראו בשם אנשי הפיל. בסורה מוצגת יכולתו הניסית של אללה, המסוגל להשמיד קבוצת אנשים באמצעות שליחת ציפורים ("אבאביל") אשר הטילו עליהם אבנים קטנות. בהתאם לכך, מטרתה העיקרית של הסורה הייתה לחזק את האמונה בקרב המוסלמים בתקופת הרדיפות בעיר מכה, ולהציג את אללה ככוח עיקרי אשר יכול להתערב לטובתם ולהשמיד את אויביהם. בתקופת התגבשות ספרות הפרשנות הדתית לקוראן, התחילו חכמי הדת לקשור את הסורה עם רצונו של אברהא מושל תימן מטעם קיסרות אקסום הנוצרית, אשר בנה לערבים כנסייה בצנעאא' כדי להסיט את העלייה לרגל ממכה לכנסייה החדשה אשר בנה. מסורת זאת ראתה באנשי הפיל, עליהם הטילו הציפורים את האבנים, את צבאו של המושל החבשי של תימן אשר זמם להרוס את מקדש הכעבה ובכך נקשרו פסוקי הקוראן עם המסורת המוסלמית החדשה. קשירת המסורת עם חבש הנוצרית הייתה על רקע המאבק הדתי והפוליטי בין המדינה המוסלמית ובין המדינה הביזנטית, ונועדה להראות כי הנוצרים ניסו לנצח את הערבים עוד בתקופה הטרום-אסלאמית. כמו כן, יש במסורת רעיון אפוקליפטי אשר מתאר את מאורעות אחרית הימים כמאבק דתי בין המוסלמים ובין הנוצרים, שבו הנוצרים ינסו להרוס את הכעבה. עם זאת, לא כל פרשני הדת המוסלמים ראו את הסורה כחלק מן הקוראן. חכמי דת שהשתייכו לזרמים התאולוגיים של המועתזילה ושל הח'וארג' ואשר ניסו לפרש את הפסוקים באופן רציונלי, טענו כי לא ניתן לקבל את הסורה משום שהיא מנוגדת להיגיון האנושי - ציפורים אינן יכולות להשמיד צבא באמצעות אבנים. כדי ליישב בעיה זו, פרשנים מסורתיים טענו כי האבנים היו קטנות מעדשים בגודלן, אך היה ביכולתן לחדור לתוך כל עצם.