公爵 – מילון עברי-אנגלי

Babylon Japanese-English

公爵

n. (Hira=こうしゃく) prince, son of a king; duke, high-ranking noble

Babylon Chinese(S)-English

公爵

n. (Trad=公爵, Pinyin=gong1 jue2) duke, high-ranking noble

Babylon Chinese(T)-English

公爵

n. (Simp=公爵, Pinyin=gong1 jue2) duke, high-ranking noble

Korean-English Dictionary

공작

[公爵] a prince; a duke

[孔雀] a peacock; a peahen

[工作] construction; building; engineering work; handicraft; maneuvering; move; operation

公爵 – מילון עברי-עברי

Japanese - Hebrew

公爵

נסיך; שליט { prince }

דוכס (תואר אצולה) { duke }

Chinese (T) - Hebrew

公爵

דוכס (תואר אצולה) { duke }

Chinese (S) - Hebrew

公爵

דוכס (תואר אצולה) { duke }