תל – מילון עברי-עברי
תל
(ז')
גבעה, סוללה, תלתל; ערימה, גל, מצבור, מאגר, מערום, צביר, גיבוב, לקט, אוסף
תל
תל הוא שטח
קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישוב באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל דור בונה מעל חורבותיו של הדור הקודם. באופן בנייה זה רמת פני השטח עולה, ונוצר תל. התל מורכב משכבות אחת על גבי השנייה. כאשר הן נחפרות מהשכבה המאוחרת הנמצאת במרום התל לשכבה הקדומה בתחתיתו. תילים רבים החלו במקום בו שכנה גבעה טבעית. תלים מהווים כר פורה ל
מחקר ארכאולוגי, מכיוון ששכבות תרבות רבות מתועדות בהם. החפירה בתל מעוררת דילמה, משום שחפירה לשכבות קדומות יותר פוגעת לעתים תכופות בממצאים ארכאולוגיים מתקופות מאוחרות.
תל (barrow)
תל, גבעה מלאכותית שהיא בד"כ הצטברות הריסות של יישובים קדומים שנבנו זה על גבי זה. גורמים שונים, כגון מקור מים, תנאים נוחים להגנה וצירי דרכים, הביאו לכך שאנשים העדיפו לחזור שוב ושוב לאותו מקום; כך יצרו במשך הדורות גבעה קטומה, שטוחה בראשה...
תל
B: גבעה מלאכותית, ערמה
לשימוש חופשי; דצמבר 2008
