תיק – מילון עברי-עברי
תיק
(ז')
ילקוט, תרמיל, שק, נרתיק, ארנק, חריט; אוגדן; אוסף מסמכים (משפטי, אישי) ; מיניסטריון
תויק
(פ')
סודר בתיקים, אורגן, קוטלג, מוין, הושם באוגדן, נערך בקלסר
לתיק (>>לתייק)
(פ')
לסדר בתיקים, לבצע תיוק, לארגן ניירת, לקטלג, למיין מסמכים, לשים באוגדן, לערוך בקלסר
תיק
תיק הוא כלי לאחסון העשוי מחומר גמיש. תיק ל
בית הספר הנישא בידי תלמידים נקרא לרוב ילקוט. תיק טיולים המכיל תאים וכיסים רבים נקרא תרמיל ומכונה "מוצ'ילה", תיק קטן לנשיאת כסף נקרא ארנק.