תהודה – מילון עברי-עברי
תהודה
(נ')
רזוננס, הד, התהוות הד, הגברה (קול), החזרה (קול) ; תגובה
תהודה
תהודה (או
רזוננס, מ
לטינית: resono, שמשמעו 'אני עונה') היא מצב של מערכת פיזיקלית הנתונה להשפעת כוח חיצוני, אשר מתקבל כאשר הכוח פועל בתדירות קרובה לאחת מתדירויות התנודה הטבעיות של המערכת. מערכת בעלת מאפיינים אלו נקראת גם מהוד.
תהודה (Resonance)
תְּהוּדָה, מצב שבו מערכת נענית בעוצמה רבה במיוחד לעירור חיצוני ושואבת אנרגיה מן המעורר החיצוני ביעילות גבוהה.
למערכות פיסיקליות יש רטיטות "טבעיות" עקב פעולות הגומלין בין חלקיהן, גם בלא תוספת אנרגיה ממקור חיצוני. פעולות גומלין כאלה קיימות...
