שרף – מילון עברי-עברי
להישרף
(פ')
לבעור, לעלות באש, להידלק; להיצרב, להיחרך, לקבל כווייה; להישחק, להגיע לידי מיצוי יכולתו, להתעייף, להיעשות מותש; להתבזבז לריק, להתכלות (זמן)
לשרוף
(פ')
להבעיר, להעלות באש, להצית, להדליק, לשלח אש, לגרום שריפה, לגרום דליקה; לצרוב, לחרוך, לגרום כווייה; לפסול, להדביק סטיגמה, למנוע הצלחה עתידית, "לסמן"; להעביר, לבזבז, להשקיע (זמן)
שרף
(ז')
מיץ צמחים, עסיס, נוזל צמחים, הפרשת עצים, עטרן; רוטב ירקות, מרק מצמחי מזון
(ז')
כינוי למלאך
(ז')
דם הנידה, דם הוסת, אורח נשים
(ז')
כינוי לנחש ארסי
רף
(ז')
דף, מדף, איצטבה קטנה; מקל מתכתי המשמש כמדד בקפיצה לגובה; יעד, מגבלה, דרגה
שרף
שרף, זאב
זאב שרף (1906 - 1984), פוליטיקאי ישראלי, יליד רומניה, עלה לא"י ב-1925. מזכיר הממשלה הראשון (1948 - 1957) והממונה הראשון על הכנסות המדינה. כמו כן היה שר המסחר והתעשייה, שר השיכון ושר האוצר ה-4 בישראל (1968...
שרפים (Resins)
שרפים, נוזלים צמיגים המופרשים מתוך צמחים שונים כדי להגן על הצמח (לאחר פציעה למשל). שרפים מכילים חומרים רעילים ואנטיביוטיים המונעים פלישה של חרקים ומזיקים. במגע עם האוויר מתאדות התרכובות הנדיפות (כהלים ואסטרים), ושאר השרף מתקשה על גבי הצמח...
שרף
B: מלאך; נחש ארסי
לשימוש חופשי; דצמבר 2008
שרף
Resin