שכר – מילון עברי-עברי
שכר
(ז')
משכורת, תגמול, גמול, תשלום, מענק, תמורה, שילום, מתן תמורה כספית, דמים
(ז')
השכרה, צ'רטר, שכירת מטוס או אנייה, הובלה מיוחדת מחוץ לשירות הקבוע
(ז')
שיכרון, שתייה לשכרה, היות בגילופין, ביסום, סימום, סחרור, טשטוש, עילפון, איבוד-חושים
(ז')
בירה, בקבוק בירה, משקה תוסס מתבואה או פירות; משקה חריף, משקה אלכוהולי, משקה משכר
(ז')
סכר, חסימת מים, חסימת ים, מחסום
להשכיר
(פ')
להחכיר, לתת בשכירות, לתת לפרק זמן קצוב תמורת תשלום
לשכור
(פ')
לקחת בשכירות, לקבל לפרק זמן קצוב תמורת תשלום, לחכור; לקבל לעבודה, להעסיק, לגייס (כוח אדם)
הושכר
(פ')
הוחכר, ניתן בשכירות, ניתן לפרק זמן קצוב תמורת תשלום, נמסר בהשכרה
להישכר
(פ')
לעבוד בשכר, לעבוד תמורת משכורת, להיות שכיר; להילקח בשכירות, להיחכר; להנות, להרוויח, לזכות, לקבל שכר, לצאת נשכר
לשכר
(פ')
לגרום שכרות, לבלבל חושים, לטשטש, להמם, להשקות במשקאות חריפים, לעשות להלום-יין
כר
(ז')
כרית, כסת, שק נוצות, משענת ראש, מראשות, רפידה
לשכר (>>שיכר)
(פ')
לגרום שכרות, לבלבל חושים, לטשטש, להמם, להשקות במשקאות חריפים, לעשות להלום-יין
להשתכר (>>לְהִשְׁתַּכֵּר)
(פ')
להיעשות שיכור, לשתות עד אבדן חושים, לסבוא, לשתות לשוכרה, להיעשות הלום-יין, להרבות בשתיית משקאות חריפים
להשתכר (>>לְהִשְׂתַּכֵּר)
(פ')
לקבל שכר, לקבל משכורת, להרוויח, להתפרנס, להתכלכל, לקבל תשלום עבור עבודה, לקבל כסף תמורת עבודה; לעשות כסף, לזכות ברווחים
שכר
שכר הוא תשלום בעבור
עבודה, בכסף או בשווה כסף.
שכר (Wage)
שכר, ההכנסה מעבודה, בכסף או בשווה כסף, לפי זמן העבודה (שעה, יום, חודש, שנה) או לפי התוצר, ובכלל זה החלק בהכנסתו של עצמאי הנובע מהעבודה שהשקיע בעסקו. שכר לעובד קבוע, המשולם בתום שבוע עבודה או בתום חודש עבודה, נקרא משכורת. נוסף על השכר או...
