שכל – מילון עברי-עברי
כל
(מ"י)
מכלול, כלל, מלוא, מרב, רוב, במלואו, בשלמות, בלי יוצא מן הכלל, בלי להחסיר דבר, כל אחד ואחד, ללא חריגים
שכל
(ז')
חכמה, דעת, מוח, הבנה, בינה, תבונה, כושר חשיבה, אינטלקט, אינטליגנציה, השכלה, משכל, היגיון
להשכיל
(פ')
ללמוד, לרכוש השכלה, לקנות דעת; להיעשות חכם יותר, להיעשות נבון; לנהוג בחכמה, לפעול בתבונה, לעשות נכון, להצליח
לשכול
(פ')
לשכל, לאבד ילד, לאבד בן, להיעשות הורה שכול
לשכל
(פ')
לשבת בשיכול רגליים, לשבת ישיבה מזרחית, להצליב רגליים
הושכל
(פ')
נעשה משכיל, קיבל השכלה, דאגו לחינוכו, למדוהו; היה חכם, היה נבון, נעשה באמצעות השכל, נעשה מתוך מחשבה; הובן בשכל, נתפס באמצעות השכל
להשתכל
(פ')
להיעשות משוכל, להתחלף, להיעשות הפוך, להיעשות מוצלב
לשכל (>>שיכל)
(פ')
לשכול, לאבד ילד, לאבד בן, להיעשות הורה שכול; ללדת ולד מת
שוכל
(פ')
נעשה שכול, איבד ילד, איבד בן, הפך להורה שכול
חוכמה
חוכמה היא
תכונה המתבטאת בפעולה עקבית, המבוססת על התבוננות רחבה במציאות, ומתחשבת בהבנת הקשרים הקיימים בין בני אדם, עצמים ואירועים. הגדרות נוספות של חכמה מדגישות את חשיבות היישום הנכון בפעולה של ניסיון וידע צבורים; את היכולת להתחשב בגורמים שונים ובמסלולי פעולה אפשריים שונים ולברור מתוכם את המסלול המיטבי; או את היכולת לנצל ידע וניסיון שנצברו כדי לחזות אירועים עתידיים אפשריים, ולפעול באופן המתחשב בסיכוי להתממשותם. הקשר בין חכמה לניסיון הוביל לקישור מסורתי של החכמה כתכונה מאפיינת של גיל מבוגר.