שייטת – מילון עברי-עברי
שייטת
(נ')
צי מלחמתי ימי, קבוצת כלי-שיט, ספינות המפליגות יחדיו, אניות היוצאות למטרה משותפת
שייט
(ש"ע)
מומחה בשיט, חותר, מפליג, משייט, תופס משוט, משוטאי, מוביל סירה, ספורטאי העוסק בשיט
שייטת
שייטת היא יחידה צבאית ב
חילות ים, המורכבת ממספר רב של כלי שיט ועשויה להיות יחידה אוטונומית או חלק מצי המכיל מספר שייטות. שייטת, בדרך כלל מורכבת מקבוצה הומוגנית של כלי שיט צבאיים מאותו סוג כגון: סטי"ל, קורבטה, פריגטה, צוללות ועוד. לעתים שייטות מחולקות לתתי יחידות הנקראות פלגות. על פיקוד השייטת, בדרך כלל, מופקד קצין בכיר בדרגות המקבילות לאלוף משנה או לתת אלוף. על הפלגות, המרכיבות את השייטת, לעתים קרובות מפקד קצין בדרגה המקבילה לסגן אלוף. בציים מודרניים שייטות הן בדרך כלל, יחידות קבע אדמיניסטרטיביות שמוצבות בגזרה ימית מסוימת ובעלות משימות אזוריות מוגדרות. לעתים נוצרות שייטות משימתיות הטרוגניות, ממספר רב של כלי שיט, מציים שונים ומסוגים שונים, כל זאת על מנת להילחם ביעדים מרוחקים או כדי לבצע משימה ביעד מרוחק מבסיסי האם. לשייטת אין מושג מקביל בצבא היבשה אך באופן מסוים ניתן להקבילה ל
חטיבה, כתלות בסוג השייטת או בגודלה.