שטף – מילון עברי-עברי
שטף
(ז')
זרם, זרימה, זליגה, נביעה, נזילה, נטיפה, קילוח, שפעה; רהיטות, שגירות; זריזות, מהירות, התפרצות
לשטוף
(פ')
לרחוץ, לנקות; לכבס; לכבד (רצפה) ; להדיח (כלים) ; ליטול (ידיים) ; לזרום, לקלוח, להינתך, לרדת, להישפך; לסחוף, לגרוף; לחלוף במהירות, להינשא; (סלנג) לנזוף בקולי-קולות, לצעוק על-, להוכיח את-
להישטף
(פ')
להירחץ, לעבור ניקוי; להתכבס; לעבור הדחה; להינטל (ידיים) ; להיגרר עם הזרם, להיסחף, להיגרף; להיעשות שטוף-, להיות אחוז-, להיתקף, להיות להוט
טף
(ז')
ילדים, עוללים, פעוטות, ילדים קטנים, ילדים רכים, תינוקות
שטף
שטף ב
פיזיקה הוא כמות החומר, האנרגיה, החלקיקים או גודל אחר, הפוגעים בשטח מסוים (או עוברים דרכו) ליחידת זמן.