n. judge, justice, judicative, justiciar, justiciary, pretor, umpire, bencher; referee

v. to judge

(ש"ע) דיין, פקיד ציבור, בורר בענייני משפט; אדם שהתמנה לדון, פוסק, בורר, מחליט, מכריע

(פ') להעמיד לדין, לדון, לפסוק, לגזור, לחרוץ משפט, לקבוע גזר-דין; לשמש כשופט, לשבת בדין, לשבת על כס המשפט; לברור, לתווך, לשמש כבורר; לגבש דעה לגבי-, להעריך

שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.

להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...