רעם – מילון עברי-עברי
רעם
(ז')
רעש, הרעשה, הקול שאחרי הברק; קול רועם, צעקה, קולניות, החרשת אוזניים, שאגה, צהלה
להרעים
(פ')
להשמיע קול רועם, להרעיש, להחריש אוזניים; לצעוק על-, להרים קול; לדבר בקול רם
להתרעם
(פ')
להתרגז, להתעצבן, לכעוס, להתקצף, לזעום, לזעוף; להתלונן, לבוא בטענות, לקבול, להתמרמר, לקטר, לרגון, לרטון, להתאונן, להלין, להיות לא מרוצה
לרעום
(פ')
לרעוש, לגעוש, להקים רעש, להרעיש, להשמיע שאון; להישמע (קול רעם)
רעם
רעם הוא ה
קול שנוצר כאשר ברק מחמם במהירות את האוויר סביבו לטמפרטורה של למעלה מ-27,000 מעלות צלזיוס. האוויר החם מתפשט במהירות, ואז מתכווץ ככל שהוא מתקרר. פעולת ההתרחבות וההתכווצות גורמת להיווצרות גלי קול, ואלה הם מה שאנו מכנים "רעם". ברקים ורעמים נוצרים בענני סופות רעמים, הנקראים קומולונימבוס. המילה "רעם" היא מילה תנ"כית. ההתפרקויות החשמליות של הברקים גורמות לטמפרטורה גבוהה ביותר, שאת עצמתה אפשר להשוות לזו הקיימת על פני השמש. חום פתאומי וחזק זה גורם לתנודה גדולה מאוד באוויר המקיף אותו. באופן כזה מתהווים גלי קול ויוצרים
בום על קולי, המביאים את קולות הרעם האופייניים. הואיל והאור מתפשט במהירות של כ-300,000 ק"מ בשנייה, אנו רואים את זיק הברק באופן מעשי כמעט בזמן ההתפרקות. לעומת זאת, גלי הקול, שנוצרו באותו רגע ממש, מתפשטים הרבה יותר לאט, הואיל ומהירות הקול היא רק כ-340 מטר בשנייה. מהכפלת 340 מטר במספר השניות שעברו בין הופעות הברק לבין שמיעת הרעם, ניתן לדעת את מרחק נקודת ההתפרקות.
