רעו – מילון עברי-עברי
רע
(ש"ע)
ידיד, עמית, שותף, חבר, אוהב, מסור, קרוב ללב; בן-אדם, ברנש, זולת, יצור אנושי
לרעות
(פ')
להוביל עדר למרעה; לשהות במרעה, לאכול עשב באחו; לשלוט, למשול, להנהיג, להוביל, להנחות
(פ')
להפוך לרעוע, לשבור, לנתץ, לרוצץ, לפרק
(פ')
להתחבר, להתרועע, להתיידד, להיות לרע; לנטות אחרי, ללכת אחרי, לשמוע בקול, לרדוף, להעריץ
רעו
רְעוּ הוא השישי ברשימת האנשים המנויים בתנ"ך בעשרת הדורות שבין
נח לאברהם (בראשית יא יח; יא כא; דברי הימים א א כה), בנו של פלג ואביו של שרוג. הוא נולד בשנת א'תשפ"ז לבריאת העולם (1974 לפנה"ס) ומת בשנת ב'כ"ו (1735 לפנה"ס).
