רעב – מילון עברי-עברי
רעב
(ז')
שקיבתו ריקה, סובל מחוסר מזון, משתוקק לאכול, מזה-רעב; שואף, נכסף, רוצה מאוד
(ז')
סבל מחוסר מזון, קיבה ריקה, השתוקקות לאכול, תאווה למזון; גוויעה, גסיסה; רצון עז
להרעיב
(פ')
לגרום רעב, למנוע מזון, לא לתת אוכל, לענות ע"י הרעבה, להמית ברעב
לרעוב
(פ')
להיות רעב, לרצות לאכול, לחוש תיאבון, לסבול מחוסר מזון; לגווע ברעב; לרצות מאד, לשאוף, להשתוקק, להתאוות, לחפוץ, לייחל, להיכסף, לערוג, לכמוה
הורעב
(פ')
לא ניתן לו אוכל, נמנע ממנו מזון, הומת ברעב, עונה ע"י הרעבה
רעב
רעב היא תחושה הפוקדת חיה או אדם כאשר לא מסופק לה
מזון במידה הנדרשת. שיכוך הרעב הוא צורך בסיסי, קיים אצל כל בעלי החיים גם הירודים ביותר.
