רסן – מילון עברי-עברי
לרסן
(פ')
לשים רסן, לבלום, לעצור, לחסום, לעכב, לדכא, לכבוש, להתגבר על-, לגבור על-, להשתלט על-, להגביל, לשים סייג, לצמצם, למנוע התפשטות, למנוע התקדמות; להתאפק, להבליג
רוסן
(פ')
הושם לו רסן, נבלם, נעצר, נחסם, עוכב, דוכא, נכבש, הוגבל, הושם לו סייג, צומצם, נמנעה התפשטותו, נמנעה התקדמותו
רסן
(ז')
רתמת ראש הבהמה, חיבור ראש בהמה למושכות, מחסום, מעצור, מתג; סייג, בלימה, מניעה
להתרסן
(פ')
להשתלט על עצמו, להתגבר על עצמו, לשים רסן לעצמו, לבלום עצמו, לחסום עצמו, לעצור עצמו
לרסן (>>ריסן)
(פ')
לשים רסן, לבלום, לעצור, לחסום, לעכב, לדכא, לכבוש, להתגבר על-, לגבור על-, להשתלט על-, להגביל, לשים סייג, לצמצם, למנוע התפשטות, למנוע התקדמות; להתאפק, להבליג