רכבת – מילון עברי-עברי
רכבת
(נ')
כלי-תעבורה, שורת קרונות נגררת, כלי הנוסע על מסילת ברזל; קרע, שורה מחוררת (בגרב)
לרכוב
(פ')
לנסוע, לשבת על-, לעלות על-, להינשא על גב בהמה, לדהור; לשלוט, לרדות, להציק, לרדת לחיי-
רכבת
רכבת היא
כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה. הרכבת בנויה ממספר קרונות, הנמשכים או נדחפים על ידי קטר. המסילה בנויה בדרך כלל משניים, שלושה או ארבעה פסי פלדה, אך קיימות בשימוש גם מסילות בעלות פס יחיד (מונורייל ופס ריחוף מגנטי). בחלק מהרכבות יש לקרונות יכולת הנעה עצמית, ללא קטר, והם נקראים קרונועים. קיימים שלושה סוגי הנעה עיקריים לרכבות:
- קיטור - השיטה הוותיקה להנעת קטרים באמצעות חימום מים שהופכים לקיטור ומייצרים תנועה.
- דיזל ובנזין - שימוש במנוע בעירה פנימית (בדומה למכונית).
- חשמל - שימוש במנוע חשמלי. בדרך כלל הרכבת מקבלת את אספקת החשמל מכבלים שעוברים מעל המסילה.
