רוח – מילון עברי-עברי
רוח
(זו"נ)
תנועת אוויר, משב; אוויר, גז לנשימה; אווירה; כיוון, מגמה; שד, רפאים; שכל, נפש, נשמה
להרויח
(פ')
להשתכר, לקבל משכורת, לקבל שכר, להנות מהכנסה, להתפרנס, להתכלכל; לעשות כסף, להפיק רווחים; לזכות, לקבל, להשיג, ליהנות מ-
רווח
(פ')
עבר ריווח, הושמו בו רווחים, הופרדו פסקותיו, הושמו רווחים בין מילותיו
לרוח (>>לרווח)
(פ')
לשים רווחים, להפריד בין מלים, להפריד בין פסקות
רוח (>>רווח)
(ז')
הקלה, פדות, גאולה, שחרור, רווחה
(ז')
שטח פנוי בין דברים, מרחק מקום; הפסקה, שהות, השהייה, מרווח זמן, אינטרוול
(ז')
הכנסה, עודף על הקרן, זכייה, ריבוי הכנסות לעומת הוצאות; ריבית, כסף המשולם לבנק
רוח
רוח היא תנועה של
חלקיקי אוויר רבים יחד בכיוון מסוים. עוצמת הרוח יכולה להשתנות מרוח מלטפת וכמעט בלתי מורגשת ועד לסופות הרסניות, המגיעות למהירות של כ-300 קמ"ש ויותר. הרוחות מהוות מרכיב חשוב במדעי מזג האוויר (מטאורולוגיה) ומשמשות כלי חשוב לחיזוי מזג האוויר.
רוח (Wind)
רוח, תנועה אופקית של אוויר, הנגרמת מהפרשים בלחץ האוויר. הרוח נושבת מאזור של לחץ גבוה לאזור של לחץ נמוך ממנו. ככל שהפרשי הלחץ גדולים יותר - כך גדלה מהירות הרוח. רוחות נושבות בכל גבהי האטמוספירה. את הרוחות הנושבות בחלקיה העליונים של האטמוספירה...
רוח
אור החסדים נקרא רוח. (תע''ס חלק א'). האור המתלבש בכלי דז''א, נקרא ''רוח'' משום שדרכו לעלות אל בינה, לשאוב שפע, ולרדת למלכות להשפיע בה, כדוגמת הרוח הרצוא ושוב. ע''ע נשמה. (תע''ס חלק ב'). הוא אור הז''א. (תע''ס חלק ג').
