קשב – מילון עברי-עברי
להקשיב
(פ')
לשמוע, להאזין, להיות קשוב, להטות אוזן, לשים לב; לצותת, לבצע האזנת סתר; לשמוע בקול-, לציית
קשב
(ש"ע)
מאזין, שומע היטב, שם לב, נותן דעתו, עיתונאי המקשיב לידיעות ממקורות זרים
(ז')
הקשבה, האזנה, שמיעה, תשומת לב, נתינת דעת, הטיית אוזן, ריכוז, עניין
קשב
קֶשֶב או
תשומת לב הוא היכולת להתמקד באופן מתמשך ב
גירוי מסוים או פעילות מסוימת. זהו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד.