קרב – מילון עברי-עברי
קרב
(ז')
מריבה, ריב, מדון, תגרה, התקוטטות, קטטה, עימות אלים, מאבק, מלחמה, מערכה, התנגשות
(פ')
התקרב, ניגש, הגיע עד-, בא אל-, התקדם עד ל-; נעשה קרוב יותר (בזמן), נעשה סמוך יותר, היה לא רחוק; עמד להתרחש, עמד להגיע
(ז')
פנים, תוך, גו, תווך, תוכן, עומק, פנימיות, החלק הפנימי
להתקרב
(פ')
לקרוב, להגיע עד-, לגשת אל-, לבוא אל-, להתקדם עד ל-; להיות קרוב יותר (בזמן), להיות סמוך יותר, להיות לא רחוק; להתיידד, להתחבר, להתרועע, לחבב, לאהוב, לבנות מערכת יחסים, ליצור קשר
לקרב
(פ')
לעשות לקרוב יותר, להסמיך, להצמיד, להגיש אל-, להקריב; להאיץ, להחיש, לזרז, להביא במהרה, להקדים, לדחוק ב-
הוקרב
(פ')
הובא כקרבן, הועלה לעולה, נזבח, נשחט לצורך הקרבה; ויתרו עליו, ניתן, נתרם, הוקדש, נמסר, הושלך מנגד; קורב, הובא בסמוך, הוגש אל-, הוסמך, הוצמד, נעשה קרוב יותר
להקריב
(פ')
להעלות קרבן, להעלות לעולה, לזבוח, לשחוט בהמה לצורך הקרבה; לוותר על-, לתת, לתרום, להקדיש, למסור; להשליך מנגד, לחרף נפשו; לקרב, להביא בסמוך אל-, להגיש אל-, להסמיך, להצמיד, לעשות לקרוב יותר
לקרוב
(פ')
להתקרב, להגיע עד-, לגשת אל-, לבוא אל-, להתקדם עד ל-; להיות קרוב יותר (בזמן), להיות סמוך יותר, להיות לא רחוק
קרביים
(ז')
חלל הבטן, איברים פנימיים, מעיים, פנים הבטן
קורב
(פ')
הובא עד ל-, הושם בסמוך, הונח על יד-, הוסמך, הוקרב, הוצמד
לקרב (>>קירב)
(פ')
לעשות לקרוב יותר, להסמיך, להצמיד, להגיש אל-, להקריב; להאיץ, להחיש, לזרז, להביא במהרה, להקדים, לדחוק ב-
קרב
קרב הוא מצב של לחימה במסגרת עימות
מזוין בין שני צדדים או יותר, כאשר המטרה של כל צד היא להכניע את האויב. להבדיל ממלחמה שהיא ממושכת וכוללת לעתים זירות וחזיתות רבות, הקרב הוא ממוקד יותר, קצר יותר ומתפרס על שטח מוגבל. הקרב הוא שיאה של המלחמה, בו מגיעים הכוחות לכדי עימות פיזי והכרעה, עם זאת מלחמה אינה כוללת קרבות בלבד.
