קן – מילון עברי-עברי
לקנות
(פ')
לערוך קנייה, לרכוש, לקבל תמורת כסף, לשלם תמורת סחורה, לקבל בעלות, לקבל זכות על דבר, לקבל מהמוכר, להצטייד, לסחור; לשחד, לפתות, לשדל ; להאמין, "לבלוע", "לאכול"; לברוא, ליצור, לעשות; לכבוש, לשבות, לזכות, לעשות לעצמו (שם, פרסומת וכו'), להרוויח, לתפוס, ללכוד, לשאת חן, למשוך, להשפיע; להשיג, לסגל, ללמוד, לאמץ, להגיע ל-, לנחול, לצבור, לאסוף
קן
(ז')
בית הציפור, מצע עלים לביצי העוף; חדר, תא, מדור, עזרה; חוג המשפחה, בני הבית
להיקנות
(פ')
להתקבל בקנייה, להירכש, להתקבל תמורת כסף, להילקח בכסף, להתקבל מהמוכר, להיסחר; להתפתות, לקבל שוחד, להיות משודל; להיברא, להיווצר; להיכבש, להישבות, להיזקף לזכות, להיות מושפע, להיתפס, להילכד, להימשך בחזקה; להיות מושג, להילמד, להינחל, להיצבר, להיאסף
להקנות
(פ')
לספק, להעניק, לצייד, לתת, למסור, להנחיל, להעביר, להאציל, למכור, לדאוג ל-, להוריש, להבטיח, להמציא; לסגל, ללמד, להשריש; להפקיד
הוקנה
(פ')
סופק, הוענק, ניתן, הומצא, נמסר, הועבר, הונחל, הואצל, הומצא, נמכר, הובטח; לימדו אותו, הושרש; הופקד
קן
