קלף – מילון עברי-עברי
קלף
(ז')
כרטיס משחק; גוויל, עור בהמה מעובד לכתיבה, נייר, פפירוס; גיליון, מסמך, תעודה
להתקלף
(פ')
להיקלף, לרדת, לנשור, לנשול, ליפול, להינתק מאחיזתו, להיפרד ממקום חיבורו
לקלף
(פ')
לקלוף, להסיר (קליפה, מעטה, מסווה), להוריד שכבה חיצונית, לבצע קילוף, לחשוף חלק פנימי, לגלות את התוך, להפשיט, לפשוט, לערטל, להשיר, להשיל, להפריד
קולף
(פ')
נקלף, הוסרה קליפתו, הורד מעטהו החיצוני, עבר קילוף, נחשף חלקו הפנימי, התגלה תוכו, עורטל; הוסר, הורד, סולק (קליפה) ; נפשט (עור)
להיקלף
(פ')
להיעשות מקולף, לאבד את מעטהו החיצוני, להיות מופרד מקליפתו, לעבור קילוף; להתקלף, לרדת, לנשור, לנשול, ליפול
לקלוף
(פ')
לקלף, להסיר קליפה, להוריד שכבה חיצונית, לחשוף חלק פנימי, לגלות את תוך
לקלף (>>קילף)
(פ')
לקלוף, להסיר (קליפה, מעטה, מסווה), להוריד שכבה חיצונית, לבצע קילוף, לחשוף חלק פנימי, לגלות את התוך, להפשיט, לפשוט, לערטל, להשיר, להשיל, להפריד
קלף
קלף הוא יריעה דקה העשויה מ
עור בעל חיים מעובד (בדרך כלל מכבש או עגל), אשר שימש בעבר הרחוק בעיקר לכתיבת מכתבים, ספרים ומגילות. כיום הוא משמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות וקמיעות. הקלף שונה מעור רגיל בכך שהוסר ממנו השכבה החיצונית עם השערות, ומעובד במי עפצים או סיד. יתרונו של הקלף הוא עמידותו לאורך שנים. מצויות בידינו מגילות קלף שנכתבו לפני כאלפיים שנה. מליאורה די קורקי בפרי עטה "היסטוריה וטכנולוגיה של עיבוד קלף" מציינת שקלף לא תמיד לבן : "צ'ניני, אומן מ
המאה ה-15, נותן מתכונים לצביעת קלף בצבעים שונים, כולל ארגמן, אינדיגו, ירוק, אדום וצבע האפרסק".