קיאי – מילון עברי-עברי
קיא
(ז')
פליטת אוכל, הוצאת אוכל שנבלע, אוכל שעלה מן הקיבה, קבס, בחילה
קיאי
חצי האי קיאי (ב
יפנית: 紀伊半島) הוא אחד מחצאי האיים הגדולים באי הונשו שביפן. רוב שטחו של חצי האי, וכל האזור הדרומי שלו, נמצאים בתחומי מחוז וקאיאמה. מצפון-מערב למחוז ואקאיאמה נמצא אוסקה, שגם חלקו הדרומי מהווה חלק מחצי-האי. מפרץ אוסקה ומיצר קיאי שוכנים ממערב לחצי האי, ומדרום וממזרח לו נמצא האוקיינוס השקט. על האתרים החשובים בחצי האי נמנים:נארה, בירתה לשעבר של יפן.הר קויה, בסיס כת השינגון הבודהיסטית.ואקאיאמה, מקום מוצאו של ענף קיאי בשוגונות טוקוגאווה.איסה, מקום מושבו של מקדש איסה ומרכז לייצור פנינים.איגה, המפורסמת באגדות הנינג'ה שלה.מחוז יושינו, אזור הררי ומיוער, ביתו של הענף הדרומי של חצר הקיסרות בזמן תקופת שתי החצרות הקיסריות.מחוז קומאנו, ביתם של מקדשי קומאנו ומפלי נאצ'י. שם נוסף הוא מחוז מורו.נקודת שיאונו, הנקודה הדרומית ביותר בהונשו. בשנת 2004 הכריז ארגון
אונסק"ו על שלושה מהאתרים כאתרי מורשת עולמית:- יושינו והר אומינה, אזורים הררים בצפון חצי האי.
- מקדשי קומאנו.
- הר קויה, ההר הקדוש במערב חצי האי.
ההכרזה מתייחסת גם להרים המיוערים שסביב שלושת האתרים ולדרכי העולים לרגל המובילות אליהם.