קוסם – מילון עברי-עברי
קוסם
(ש"ע)
מג, מכשף, אשף, ידעוני, עוסק בקסמים, בעל נס, עושה פלאים, מאחז עיניים, להטוטן, בדרן
לקסום
(פ')
לעשות מעשי קסמים, לגלות עתידות, לעסוק בכישוף, ללהטט, לאחז עיניים; למצוא חן, לצודד, למשוך, להקסים, לשבות לב, לשבות בקסמיו, לקרוץ, לפתות, ללבב, לעורר התפעלות
קוסם
קוסם הוא כינוי לאדם אשר ביכולתו, כביכול, לבצע מעשים מופלאים ו
על טבעיים. בתרבויות מסוימות, הקוסמים משחקים תפקידי מפתח ומוכרים בשם "שמאנים" (תפקיד זה מכיל גם אלמנטים דתיים). בתרבויות המערב, הקוסמים הם לרוב בדרנים, המבצעים קסמים - תעלולים המבוססים על זריזות ידיים ו"פטנטים" למיניהם, להנאת הקהל.
