צמיגות – מילון עברי-עברי
צמיג
(ת')
צמיגי, בעל צמיגות גבוהה, דביק, דבקי, סמיך, מעובה, דמוי ג'לי, אינו זורם בקלות, כמו מסטיק
צמיגות
(נ')
דביקות, מידת היצמדות הפרודות בחומר מסוים, סמיכות, זרימות, צפיפות
צמיגיה (>>צמיגייה)
(נ')
פנצ'רייה, מוסך לתיקון והחלפת תקרים
צמיגות
צְמיגות היא התנגדות ה
זורם לעיבור (שינוי צורה) תחת מאמץ גזירה. הצמיגות נתפסת לעתים קרובות כסמיכות, או התנגדות למזיגה. הצמיגות מתארת את התנגדותו הפנימית של הזורם לזרימה, וניתן לחשוב עליה כעל מידה של חיכוך. לדוגמה, מתנול הוא "דליל", כלומר בעל צמיגות נמוכה, ושמן או דבש הם "סמיכים" (או צמיגים) כי יש להם התנגדות גבוהה לשינוי צורה. תופעת הצמיגות נובעת מהתנגשות חלקיקים הנעים במהירויות שונות. לדוגמה, בזרימה מעל פלטה נייחת, חלק ממולקולות הזורם באות במגע עם פני המשטח. כתוצאה מתנאי אי החלקה מתקבל- אם הפלטה נייחת אזי גם מולקולות הזורם נייחות ולמעשה מתקבלת שכבת זורם הנחה על הפלטה. כאשר "מטפסים" במעלה שכבות הזורם מעל הפלטה, רואים כי המהירות גדלה עד למהירות הזרימה המציפה הראשונית טרם המפגש בין הזורם לפלטה. עבור צינור, באופן דומה, בעקבות תנאי ההחלקה, לא ייווצרו מהירויות על דופן הצינור, ופרופיל הזרימה יבנה כך ששיא הזרימה תימצא על ציר הסימטריה של הצינור.
נוזל שאינו מפעיל התנגדות למאמצי גזירה נקרא
נוזל אידאלי או
נוזל לא צמיג. לכל נוזל שאינו נוזל אידאלי קיימת צמיגות כלשהי, וערכה חיובי. על אף ההגדרה הנ"ל, מקובל לומר כי נוזל ייקרא צָמיג אם צמיגותו גדולה מצמיגות המים, וייקרא אידאלי אם צמיגותו נמוכה מצמיגות המים.