צלם – מילון עברי-עברי
צל
(ז')
שטח המוסתר ממקור-אור; בבואה, דמות, צללית; אפלה; עצבות; מחסה, מקלט; חלק צמוד; קורטוב, שמץ
צלם
(ש"ע)
אומן לצילום, מתעד אירועים ע"י צילום, מסריט
(ז')
דמות, תבנית, צורה, מראה, דיוקן, תואר, מודל, דוגמה, מבנה; פסל, תמונה, אליל, דבר תועבה
לצלם
(פ')
לעשות צילום, לעשות תצלום, לעשות העתק מדויק במצלמה, לעשות תמונה, להסריט, לעשות סרט
להצטלם
(פ')
לעמוד לצילום, לצלם עצמו, לתת לאחרים לצלמו, לעשות תצלום שלו, לקבל תמונה שלו במצלמה
צולם
(פ')
צילמו אותו, עשו לו תצלום, עשו העתק שלו במצלמה, הוציאו את תמונתו, הוסרט, הופק לסרט
לצלם (>>צילם)
(פ')
לעשות צילום, לעשות תצלום, לעשות העתק מדויק במצלמה, לעשות תמונה, להסריט, לעשות סרט
צלם
צלם - אדם העוסק ב
צילום, כלומר יצירת תצלומים באמצעות מצלמה.
צלם
צלם, הוא האו''ח העולה על התכללות המ''ן דתחתון במסך ועביות דעליון, המלביש לע''ס דאו''י דזווג ההוא, שהם המוחין גופייהו. והנה האו''ח הזה נחשב לבחינת העליון ממש, כי יצא על בחי' המסך ועביות דעליון. אמנם כיון שאין העליון מזדווג לצורך התחתון מבחינתו עצמו, אלא מבחינת חיצוניות שלו, דהיינו שמעורר הרשימו דקטנות הנשארת בו מעת קטנותו שהיא בהתאם אל המ''ן שעלו אליו. וגם לא מבחינת מסך ועביות דקומתו עצמו, אלא מן הנמוך במדרגה, כנודע. נמצא שאין לעליון שום צורך במדת האו''ח הזה, וע''כ יורד האו''ח הזה עם ע''ס דמוחין אל התחתון, ומלביש גם שם את המוחין שלו, כמו שהלביש אותם בעת יציאתם במקום העליון. אכן התחתון אינו נוטל אותו במדרגתו הגבוה כמו שיצא בעליון אלא שצריך לירד ב' ירידות בהעליון גופיה, ע''ע ירידה ב'. ואז הוא ראוי להתלבש תוך התחתון. וירידה א' נקראת ם' דצלם, וירידה ב' נקראת ל' דצלם, אשר בם' הוא מתמעט לבחינת חג''ת, ובל' הוא מתמעט לבחינת נה''י. ואחר זה הוא מתפשט בתחתון, וההתפשטות גופיה תוך התחתון נקרא צ' דצלם. (תע''ס חלק י''א). כשהמוחין מושפעים מהעליון אל התחתון, הם מקבלים עמם לבושים מבחינת הכלים דעליון. והלבושים ההם, מכונים צל''ם: הצ' היא בחינות נה''י, והל' היא בחינות חג''ת, והם' היא בחינות כחב''ד. (תע''ס חלק ט').
צלם
B: דמות, צורה
לשימוש חופשי; דצמבר 2008
