צייד – מילון עברי-עברי
צייד
(ז')
לוכד חיות, עוסק בציד; דייג; לוכד, רודף, מחפש אחר-, מי שעוסק במצוד, תופס, שובה
להצטייד
(פ')
לצייד עצמו, לקחת צידה לדרך, להכין את הדרוש, להכין מראש, להתחמש, להזדיין, להבטיח עצמו, לדאוג לצרכיו, להזדיין, להשיג, לקנות, לרכוש
לצייד
(פ')
להכין צידה, להכין ציוד, לספק הדרוש, לחמש, לזיין, לזווד, להמציא, להכשיר, להקנות, להבטיח, לדאוג ל-, לתת, להעניק, לרהט
ציד
ציד הוא פעילות לתפיסה והריגת
בעלי חיים בלתי מבויתים אשר אינם כלואים. הציד נעשה לרוב לשם ניצול בשרם, פרוותם, עורם או חלקים אחרים של בעלי החיים הניצודים (ראו: תעשיית הפרוות), אך לעתים גם לשם הנאתו של הצייד בלבד.
