פרפר – מילון עברי-עברי
פרפר
(ז')
חרק מעופף, מעופף ססגוני בעל ארבע כנפיים
(ת'/ש"ע)
מתפרפר, בליין, מתהולל, הולל, בוגד, משתמט מעבודה
להתפרפר
(פ')
לבגוד בבן-הזוג, להחליף בני זוג ללא אבחנה, לצאת כל פעם עם אחר, לקיים יחסים מזדמנים, לפלרטט מהצד, לנאוף; להשתמט, להתחמק, לא למלא חובות, להסתלק, "להתחפף", לברוח, לצאת בערמה, להימנע מלעשות ע"י המצאת תירוצים; להתחיל לפרפר, להתחיל לפרכס, להתחיל לרעוד, להזדעזע, להתחיל לנפנף באיבריו
לפרפר
(פ')
לפרכס, להתכווץ, להתנועע, להיטלטל, להזדעזע, לרעוד, להתחבט; לרפרף, לנפנף, להתעופף, לרחף, להיות תלוי; להתרגש, לפעום, להלום בחוזקה (לב)
פרפר
