פרה – מילון עברי-עברי
פרה
(נ')
נקבה בבקר, נקבת הפר, נקבת בקר הבית, עגלה בוגרת; (סלנג מעליב פוגע) כינוי לאישה שמנה
לפרות
(פ')
לצמוח, לגדול, לשגשג, להצליח, לשפוע; לתת פרי, להניב, להצמיח יבול, לתת תוצרת; להיות מסוגל להביא צאצאים, להיות בעל כושר התרבות, להיות בתקופת הפוריות; להתרבות, להוליד, להביא ולדות, להעמיד צאצאים
פרה
אנג'ליקו, פרה (Fra Angelico)
פרה אנג'ליקו (ג'ובאני דה פייסולה, 1400?-1455), נזיר דומיניקני מפירנצה, מהמפורסמים שבאמני תחילת הרנסנס. זכה בכינוי "אנג'ליקו" (מלאכי), בשל הרוגע והדתיות של יצירתו וכן בשל אישיותו.
אנג'ליקו צייר ציורי דת בלבד. בראשית דרכו צייר בסגנונו גותי...
פר (Bos)
פר, סוג בשבט הבקר שבתת-משפחת הפרים. יונק גדול, אוכל עשב ומעלה-גירה. בסוג שלושה מיני בר - בנטנג (B. banteng), גאור (B. gaurus) ויק (B. gruniens) - מלבד כמה מינים שנכחדו, וביניהם שור-הבר (B. primigenius), אבי הבקר הביתי. גם מבין מיני הבר בויתו...
