פר – מילון עברי-עברי
פר
(ז')
שור, זכר הפרה, בן בקר, עגל בוגר
להפר
(פ')
להפסיק, לנתק, לבטל, להתיר, לחסל, לסכל, לשים לאל, להפריע, לקטוע; להשבית, לא לקיים, לשבור, לעבור על-, להמרות, לא לציית; לחלל, לפגוע
הופר
(פ')
הופסק, נותק, בוטל, הותר, חוסל, סוכל, הושם לאל, הופרע; הושבת, לא קוים, נשבר, לא נשמר; חולל, נפגע
הופרה
(פ')
הוזרע, ניתן לו זרע, עובר, הוכנס להיריון; ניתן לו פרי, הפך לפורה; הוגדל פריונו, הושבח, שופר, הועשר, שוכלל, פותח, קודם
להפרות
(פ')
להזריע, לתת זרע, לעבר, להכניס להיריון, לגרום להפריה; לתת פרי, להפוך לפורה, להביא לפוריות; להגדיל פריון, לטייב, לשפר, לדשן, לזבל, להשביח, להעשיר, לשכלל, להוסיף מהטוב שבו, לפתח
לפרות
(פ')
לצמוח, לגדול, לשגשג, להצליח, לשפוע; לתת פרי, להניב, להצמיח יבול, לתת תוצרת; להיות מסוגל להביא צאצאים, להיות בעל כושר התרבות, להיות בתקופת הפוריות; להתרבות, להוליד, להביא ולדות, להעמיד צאצאים
להפיר
(פ')
להפסיק, לנתק, לבטל, להתיר, לחסל, לסכל, לשים לאל, להפריע, לקטוע; להשבית, לא לקיים, לשבור, לעבור על-, להמרות, לא לציית; לחלל, לפגוע
פר
פר (Bos)
פר, סוג בשבט הבקר שבתת-משפחת הפרים. יונק גדול, אוכל עשב ומעלה-גירה. בסוג שלושה מיני בר - בנטנג (B. banteng), גאור (B. gaurus) ויק (B. gruniens) - מלבד כמה מינים שנכחדו, וביניהם שור-הבר (B. primigenius), אבי הבקר הביתי. גם מבין מיני הבר בויתו...
פרים (Bovinae)
פרים, תת-משפחה במשפחת הפריים השייכת לתת-סדרה מעלי גירה בסדרת מכפילי פרסה. בתת-משפחה זו שלושה שבטים: סלילני-קרניים (Strepsicerotini), ובה בולטים הסוגים בונגו (Boocerus), קנה (Taurotargus) וקודו (Tragelaphus). קצרי-קרניים (Boselaphini), ובה...