אחדים מבני משפחות אלה, שקנו להן עושר והשפעה רבים, מילאו במאה ה-17 תפקידים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים רמי-דרג באימפריה העות'מאנית. מ-1699 עד 1821 שרתו פנרים כדרגומנים בשירות הממשל העות'מאני ("השער הנשגב") ושגרירים זרים. יחד עם ראשי הכנסייה והנכבדים המקומיים מן הפרובינציות ייצגו פנרים את המעמד היווני השליט בתקופת השלטון העות'מאני ביוון עד ראשיתה של מלחמת העצמאות. פנרים מילאו תפקיד מכריע במהלך המלחמה הזאת והשפיעו על החלטות האסיפה הלאומית, הגוף הייצוגי של המהפכנים היוונים, שהתכנס שש פעמים בין השנים 1821 ו-1829.

בין השנים 1711-16 ל-1821 מונו פנרים אחדים לגוספודרים או "דומְֹנים" (Domni) - שליטים - של נסיכויות הדנובה (נסיכות מולדובה וולאכיה), בדרך כלל לאחר שקודמו ממשרות דרגומנים או ים אחרים; תקופה זו נקראת בהיסטוריה הרומנית בשם "התקופה הפנרית". גם בהיסטוריה של סרביה תחת השלטון העות'מאני הישיר קיימת תקופה הנקראת כך. אחרי ביטול הפטריארכיה הסרבית של פץ' בשנת 1766 מונו בארץ זאת בישופים יוונים, שנקראו אף הם "פנרים", והם היו רחוקים מעולמם הרוחני של צאן מרעיתם המקומי.

אחדים מבני משפחות אלה, שקנו להן עושר והשפעה רבים, מילאו במאה ה-17 תפקידים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים רמי-דרג באימפריה העות'מאנית. מ-1699 עד 1821 שרתו פנרים כדרגומנים בשירות הממשל העות'מאני ("השער הנשגב") ושגרירים זרים. יחד עם ראשי הכנסייה והנכבדים המקומיים מן הפרובינציות ייצגו פנרים את המעמד היווני השליט בתקופת השלטון העות'מאני ביוון עד ראשיתה של מלחמת העצמאות. פנרים מילאו תפקיד מכריע במהלך המלחמה הזאת והשפיעו על החלטות האסיפה הלאומית, הגוף הייצוגי של המהפכנים היוונים, שהתכנס שש פעמים בין השנים 1821 ו-1829.

בין השנים 1711-16 ל-1821 מונו פנרים אחדים לגוספודרים או "דומְֹנים" (Domni) - שליטים - של נסיכויות הדנובה (נסיכות מולדובה וולאכיה), בדרך כלל לאחר שקודמו ממשרות דרגומנים או ים אחרים; תקופה זו נקראת בהיסטוריה הרומנית בשם "התקופה הפנרית". גם בהיסטוריה של סרביה תחת השלטון העות'מאני הישיר קיימת תקופה הנקראת כך. אחרי ביטול הפטריארכיה הסרבית של פץ' בשנת 1766 מונו בארץ זאת בישופים יוונים, שנקראו אף הם "פנרים", והם היו רחוקים מעולמם הרוחני של צאן מרעיתם המקומי.