פינית – מילון עברי-עברי
פיני
(ת')
פינלנדי, של פינלנד, מפינלנד, שמקורו בפינלנד, של הפינים
פינית
(נ')
שפת פינלנד, לשון הפינים
לפנות (>>לִפְנוֹת)
(פ')
לעשות פנייה, לנטות, לסטות, לעשות סיבוב, להטות פנים, להסתובב, לשנות כיוון, להסב, לשים פעמיו אל-, לגשת, לסור; לדבר עם, לכוון דברים ל-, להתייחס ל-, לבקש, להגיש בקשה
לפנות (>>לְפַנּוֹת)
(פ')
לרוקן, לסלק, להוציא, להסיר, לנקות, לזרוק זבל, להשליך דברים מיותרים, לבער; לגרש, להעזיב; לזוז מהדרך, לעשות מקום, לעבור למקום אחר, לעשות לפנוי, לשחרר, לאפשר לאחר להיכנס, לצאת, לעזוב, לנטוש, לא לתפוס
פינית
