פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, אשר הייתה מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה מתואר בתנ"ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בפחוות יהודה.