במישור הפיסי הפחד גורם להעלאת הורמון האדרנלין ומביא לתופעות אופייניות כמו הרחבת האישונים, הגברת קצב פעימות הלב, צמרמורת, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי הדם אל השרירים כל זאת כדי להכין את מערכות הגוף להתמודדות פיזית אפשרית עם האיום או הסכנה. תגובה התנהגותית לתחושת הפחד היא בריחה מאזור הסכנה, החזרת מלחמה, או קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות, כאשר שתי האופציות הקודמות אינן אפשריות.

תאוריות רבות ניסו להסביר את הגורם לפחד. הזרם ההתנהגותי-קוגניטיבי סבור שתחושת הפחד נרכשת כתוצאה מניסיונות שליליים עם הגורם המפחיד (למשל: נשיכת כלב בילדות), או גורם דומה לו, או שהאדם ראה או שמע שמישהו אחר ניזוק מהגירוי המפחיד. אפשרות נוספת לרכישת פחד על פי זרם זה, היא מצב שבו גירוי אחר מופיע עם גירוי מפחיד מלכתחילה, ואז מתבצעת העתקה של התייחסות אל הגירוי השני שנחשב למפחיד. התאוריות הפסיכודינאמיות מסבירות פחד על ידי תסביכים לא פתורים, כאשר מקור הפחד מזכיר אותם בדרך סמלית.