פגר – מילון עברי-עברי
לפגר
(פ')
להיות אחרי כולם, להישאר מאחור, להיות נחשל, להיות בעל פיגור שכלי, לא להתפתח כראוי, לא להתקדם, לסבול מרפיון- שכל; להתקדם לאט, היות איטי, להתנהל באיטיות, היות לא מדויק, לאחר, להתעכב, להתמהמה, להשתהות, להשתרך, להזדנב, להיגרר, לא לעמוד בלוח הזמנים, לא לגמור בזמן, לא להספיק
להתפגר
(פ')
להפוך לפגר, להפוך לגווייה, למות, לגווע, לשבוק חיים, "להסתלק", ללכת לעולמו, להוציא נשמתו, להחזיר נשמתו לבורא, לעבור לעולם הבא; להתקלקל ללא תקנה; להתנהג כפגר, להתבטל, לא לזוז, לשכב בחוסר מעש, להסתרח, להתמרח; להיות מותש, להתעייף, להיות סחוט, להיות רצוץ, להיות מעולף
פגר
(ז')
נבלה, גווייה, גופה, מת, שלד; עייף, מותש, תשוש, לאה
לפגר (>>פיגר)
(פ')
להיות אחרי כולם, להישאר מאחור, להיות נחשל, להיות בעל פיגור שכלי, לא להתפתח כראוי, לא להתקדם, לסבול מרפיון- שכל
פגר
