ערפל – מילון עברי-עברי
ערפל
(ז')
אד, אובך; אי בהירות, אי ברירות, טשטוש, מבוכה; דוק, תחתית השמיים
להתערפל
(פ')
להתכסות בערפל, לעבור ערפול, לאבד בהירות, להפוך מטושטש, להיסתם, להפוך לא ברור, להתעמעם, לאבד חדות, להתבלבל
לערפל
(פ')
לגרום לערפול, לכסות בערפל, לגרום אי בהירות, לטשטש, לסתום, להפוך ללא ברור, לבלבל, להסתיר, לעמעם, לעמם
עורפל
(פ')
ערפלו אותו, כוסה בערפל, עבר ערפול, ירדה בהירותו, טושטש, נסתם, הפך לא ברור, עומעם, בולבל
ערפל
הערפל הוא תופעה ב
מזג האוויר שנוצרת במקומות נמוכים כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות. כתגובה לכך נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות כבענן והראות נעשית לקויה עד אשר מתפזר הערפל כליל.
ערפל (Fog, Mist)
ערפל, ענן המרחף מעל פני הקרקע או הים, עד גובה כמה מטרים. נוצר כאשר שכבת אוויר נמוכה לחה באה במגע עם קרקע קרה או נתקלת בגוש אוויר קר יותר. התקררות האוויר גורמת לחלק מאדי המים שבו להתעבות סביב גרגירים מיקרוסקופיים ולהפוך לטיפות זעירות. מקורם...
