עורב – מילון עברי-עברי
עורב
(ז')
ציפור שחורה; בעל קול צורמני
עורב (>>עֹרַב)
(פ')
עירבו אותו, עורבב, מוזג, חובר, הוכנס לדבר, נרקח, בולבל; סובך, נגרר, הובא למעורבות, נקשר
לערוב (>>לַעֲרֹב)
(פ')
לתת ערבות, לקבל אחריות, להיות אחראי, להיות ערב, להבטיח, לתת ערובה, להתחייב, לחתום ל-, לקחת על עצמו, לתת גיבוי, לתת את הראש
(פ')
בא הערב, הגיע הערב, רד היום, שקעה השמש, ירדה החשיכה; קדר, שקע, ירדה עצבות, ירדה אפלה
לערוב (>>לֶעֱרֹב)
(פ')
היות נעים, לנעום, לסבר, להשביע רצון, לרצות, לגרום הנאה, היות רצוי, היות טוב
עורב
עורב (Corvus)
עורב, הסוג הבולט ביותר במשפחת העורביים, ובו 39 מינים. בני סוג זה הם הגדולים בסדרת ציפורי השיר. בכנף 10 אברות (נוצות האחראיות לתעופה) יד ברורות. הזנב קצר מהכנף והוא מדורג קמעה או מעוגל בקצהו. הצבע השולט בנוצות בני הסוג הוא שחור, לעיתים בשילוב...
עורב, קבוצת כוכבים קטנה אך בולטת למדי בשמי הדרום. עלייה ישרה 12.5 ש', נטייה 20º-, שטח 184 מעלות רבועות. שם אסטרונומי מקוצר Crv.
הקבוצה ידועה מימי קדם, וקשורה במיתולוגיה היוונית, יחד עם קבוצת הספל, בשמו של האל אפולון ששלח את העורב עם...