עוצר – מילון עברי-עברי
לעצור
(פ')
לגרום לעצירה, לעכב, למנוע, לא לאפשר, לחסום, לסכל, להשהות; לבלום, להפסיק, להעמיד, להחנות; להיעצר, לעמוד, לא להתקדם, להפסיק ללכת, להשתתק, לא לזוז, לשבות, להתעכב; לשים קץ, לשתק, להשבית, להדמים; לכלוא, לשים בכלא, לאסור, להכניס למאסר, להפוך לאסיר, לשלול חופש, לשים במעצר, לחבוש, לשים אזיקים, לרתק, לנעול
עוצר
(ז')
איסור יציאה מהבית, נעילה, הסגר; מעצר, כליאה, חבישה, השלכה לכלא; לחץ, מתח, נטל, עול, מצוקה, מועקה
(ש"ע)
הנהלה, מועצת מנהלים, שלטון, ממשל, משטר; שר, שליט, מושל, נגיד, ממונה, נציב, רודן, עריץ, מנהיג, פריץ, פחה, מיניסטר, וזיר, קומיסר, פיאודל
עוצר
עוצר הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ב
רחובות. העוצר יכול לחול במשך שעות אחדות של היממה בלבד, או באופן רצוף.
