סמור – מילון עברי-עברי
סמור
(ז')
(זואולוגיה) בעל-חיים יונק אוכל בשר בעל גוף בצבע חום ארוך וצר רגליים קצרות וזנב ארוך (זנים מסוימים של הסמור השוכנים באזורים הצפוניים הופכים לצבע לבן במהלך החורף)
(ת')
זקוף, עומד, נוקשה כמסמר, סומר, זיפי, קוצני
לסמור
(פ')
להזדקף כמסמרים, להיעשות זיפי, להתקשות, לעמוד כקוצים, להיראות תוקפני; להיבהל, לפחד
סמור (>>סימור)
(ז')
מסמור, תקיעת מסמרים, חיבור, קביעה, הברגה; הזדקפות, התקשות
סמור
סמור (Vormela peregusna)
סמור, הקטן בין הטורפים בישראל, סוג ממשפחת הסמוריים ובו מין אחד בלבד - Vormela peregusna.
מבנה הגוף: אורך הגוף כ-32 ס"מ, אורך הזנב כ-18 ס"מ, הגוף מוארך, גלילי וגמיש. פרוותו הסמיכה הינה חומה כהה, מנומרת בכתמים צהובים (לפעמים, בפרווה חדשה...
