סורק – מילון עברי-עברי
סורק
(ז')
מכשיר לסריקת שתי-וערב, מכשיר אופטי הקורא מסמכים ומתרגמם לשפת מחשב, מכשיר רפואי לבדיקה יסודית של איברים, התקן לכיוון אלקטרוני אוטומטי (כמו בטלוויזיה), בודק, בוחן
סורק (>>סֹרַק)
(פ')
סירקו אותו, עבר סירוק, סודר שערו, סודר במסרק, עשו לו תסרוקת; הועבר במסרקה, הופרד
לסרוק
(פ')
לבצע סריקה, לבדוק לאורך ולרוחב, לחפש ביסודיות, לערוך חיפוש מקיף, לבחון את השטח; לסרק, לסדר שער במסרק, לעשות תסרוקת, להבריש; להעביר מסרקה, להפריד חוטים; לגרד, לשרוט
סורק
סורק הוא אמצעי
קלט אופטי המחלק את השטח או הנפח שממנו הוא מזין מידע אל המחשב לסדרת שטחים קטנים או נפחים קטנים, וקולט מהם מידע בזה אחר זה (סריקה).
