סבל – מילון עברי-עברי
סבל
(ז')
ייסורים, עינוי, כאב, מכאוב, דווי, צער, יגון, צרה; נטל, מעמסה, טורח, משא, תעוקה
(ז')
סוחב על הכתף, נושא משא, מעביר דברים על גבו
לסבול
(פ')
לעבור סבל, להתייסר, להתענות, לכאוב, לדאוב, להיות שרוי במצוקה; להחזיק מעמד, לשאת, לעמוד ב-, להכיל, למשוך בעול, לסחוב; להיות סובלני כלפי-, לאהוד, לחוש סימפטיה; לא להתנגד, להרשות
(פ')
להיות סובלני כלפי-, לאהוד, לחוש סימפטיה; לא להתנגד, להרשות
נסבל
(פ')
סבלו אותו, נישא, נשאו אותו, עמדו בו, הכילו אותו; גילו כלפיו סובלנות, לא נדחה, התקבל, היה אהוד; הורשה, הותר
סבל
סבל הוא התנסות שכלית של תחושה לא נעימה ותחושת הדחיה הבאה לאחר פגיעה, או איום בפגיעה. היא מרכיבה את הבסיס השלילי של התנסויות שכליות (
רגשות, תחושות, מצבי רוח, סנטימנטים), בעוד שהנאה או אושר מרכיבים של הבסיס החיובי של אותן התנסויות.
