נקניק – מילון עברי-עברי
נקניק
(ז')
גליל בשר מוארך, בשר קצוץ עטוף בקרום, נקניקייה גדולה וארוכה; כינוי גנאי
לנקנק
(פ')
(סלנג וולגרי) לרמות, להערים על-; להעניש ולפגוע, להציק למישהו, להתעלל במישהו (לדוגמא: " יוסי אמר שאם לא אחזיר לו את הסרט שלוויתי ממנו עד הערב, הוא ינקנק אותי "); להביס (לדוגמא: "שיחקנו משחק כדורסל אחד נגדם וניקנקנו להם את הצורה "); לדפוק, לבעול, לקיים יחסים
נקניק
נקניק הוא מאכל העשוי מבשר טחון ומעובד בתוספת
תבלינים, הנתון בעטיפה ממעי בעל חיים או מחומר סינתטי. ההבדל בין נקניק לנקניקייה הוא שהראשון מוכן לאכילה כפי שהוא ומשתמר בדרך כלל ללא קירור, בעוד הנקניקייה דורשת קירור לאחסנתה ובישול לפני אכילתה.