נצח – מילון עברי-עברי
לנצח
(פ')
לגבור, להכריע, להכניע, להביס, למגר; לזכות; לנהל, לפקד, לארגן; לעסוק בניצוח (במוסיקה)
הונצח
(פ')
נשמר לנצח, נעשה נצחי, הוקם לו מפעל הנצחה; הושאר כפי שהוא, לא השתנה, השתמר ללא שינוי
להנציח
(פ')
להקים מפעל הנצחה, לשמר זכר מת, להזכיר לדורות הבאים, לדאוג שלא יישכח (שם), להקים יד; לשמר כפי שהוא, למנוע שינוי
להתנצח
(פ')
להתווכח, להתפלמס, להתדיין, לנהל ויכוח, להיות במחלוקת, לריב, להתעמת, להתקוטט, להתכתש
נוצח
(פ')
הוכרע, הוכנע, גברו עליו, הובס, נחל מפלה, נכשל, הפסיד, יצא כשידו על התחתונה, מוגר, הודבר
נצח
(ז')
אין-סוף, זמן נצחי, עד, עולמי עד, אורך ימים, אלמוות, נצחיות, תמידיות, אי חידלון, קיום לעד
(ז')
ניצחון, התגברות, גבורה, תהילה, פאר, תפארת, זוהר, הדר, כבוד, עזוז
להינצח
(פ')
להיות מנוצח, להיכנע, להיות מוכרע, ליפול, לנחול תבוסה, לנחול מפלה, להפסיד, להיכשל
לנצח (>>ניצח)
(פ')
לגבור, להכריע, להכניע, להביס, למגר; לזכות; לנהל, לפקד, לארגן; לעסוק בניצוח (במוסיקה)
נצח
בעוד הדעה הרווחת רואה בדרך כלל ב
נצח פשוט את קיומו של
אינסוף, כלומר, כמות זמן בלתי מוגבלת, רבים השתמשו במושג בכוונה לקיום נצחי הנמצא מחוץ לזמן. ישנם מספר ויכוחים על הנצח, שבהם תומכי הרעיון, בעיקר אריסטו, התיימרו להוכיח שחומר, תנועה וזמן מתקיימים באופן נצחי.
