נס – מילון עברי-עברי
נס
(ז')
פלא, מעשה פלאים, דבר על-טבעי, מעשה נסים, דבר מופלא, אות, מופת, סימן; להטוט, אחיזת עיניים
(ז')
דגל, תורן, כלונס, מוט דגל, אות, סימן היכר, מופת
להתנסות
(פ')
להיבחן, להיבדק, לעמוד במבחן; לעמוד בקשיים, ללמוד על בשרו, לחוות, להרגיש, לטעום; לרכוש ניסיון, להתמחות, להתאמן, לעבור התנסות, ללמוד
נוסה
(פ')
נבחן, נבדק, הועמד במבחן, נחקר, נבחנה נאמנותו; הורגל, נעשה רגיל; נעשה בקי, קיבל ניסיון
להניס
(פ')
להבריח, לגרום למנוסה, להביס, לנגף, להדוף, להפיץ לכל עבר, לשלח לכל עבר; להציל, למלט, להושיע, לחלץ, להרחיק מהאויב
לנוס
(פ')
לברוח, להימלט, להתחמק, להרים רגליים, להיחלץ, להתרחק מהאויב, לרוץ; לסגת, לסור, להירתע
הונס
(פ')
הוברח, נגרם לו לנוס, הובא למנוסה, סולק, הופץ לכל עבר, שולח לכל עבר, הובס, ניגף, נהדף
לנסות
(פ')
לעשות ניסיון, לבחון, לבדוק, להעמיד במבחן, לטעום, להרגיש, לחקור, לברר נאמנות; להשתדל, להתאמץ; להתרגל, להסכין
נס
נס הוא מאורע המיוחס להתערבות של
ישות עליונה, כדוגמת התערבות אלוהית או זו של שליחי האל. מושג הנס הוא מושג מרכזי בדתות רבות, כשבדתות שונות ולעתים אף באותה דת, קיימות תפישות שונות למושג. ישנם מאמינים הרואים בנס הוכחה לקיומו של האל, או אישוש לקיומו של שליח האל.
