ניצן – מילון עברי-עברי
ניצן
(ש"ע)
שם פרטי, שם משפחה
(ז')
נבט, ניצה, ציץ, ראשית, התחלה, לבלוב, בצבוץ, סימן ראשון, ראשית צמיחה, תחילת צמיחה
ניצן
ב
בוטניקה, ניצן (באנגלית Bud) הוא הצטברות תאי עובר שטרם עברו תהליך של מיון. הניצן, אשר עשוי להישאר רדום למשך זמן מה, יכול להתפתח לגבעול, ענף, עלה או פרח. רוב הניצנים, בעיקר של צמחים הגדלים באזורים קרים מוגנים על ידי עלים חיצוניים ולפעמים אף עוטים מעטפת נוספת שנראית כנוזל דביק. לרוב כאשר הניצן מתפתח העלים נושרים אך ישנם מקרים שהם מתפתחים ומעטרים את המקום בו היה הניצן. אצל פרחים למשל, הם הופכים לעלי הכותרת שלהם. במקרים בהם נושרים העלים נוצרות "צלקות" על הענף ובאמצעות צלקות אלה ניתן להעריך את גילו של כל ענף. ישנם גם מקרים בהם אין עלים המגוננים על הניצן. בדרך כלל בצמחים האלה הניצן מוגן על ידי סיבים קטנים בחלקו החיצוני.הניצן הוא איבר וגטטיבי בצמח, בדומה לעלה, גבעול ושורש. כלומר, איבר שאינו קשור ברבייה מינית. כל ניצן הוא גבעול בפוטנציה, אך קיימת גם התמיינות תאים לפריחה. כלומר פרח הוא גלגול של גבעול. הניצן הראשי מתפתח מן הנצרון, ולאחר מכן מתפתחים ניצנים צדדיים.
ניצן (Bud)
ניצן, בבוטניקה, הקצה של הנצר (הגבעול). מפרקיו קצרים ומסודרים בצפיפות. הוא מכיל רקמות מריסטמטיות ונושא פרימורדיה (התחלים) של עלים או של פרחים. בזמן הלבלוב המפרקים מתארכים והעלים (או הפרחים) גדלים ונפרשים.
סוגי ניצנים
ניצן אדבנטיבי - ניצן...
