נהנתנות – מילון עברי-עברי
נהנתנות
(נ')
הדוניזם, רדיפת הנאות, רדיפת תענוגות, התענגות על מנעמי החיים, רדיפת החיים הטובים
נהנתנות
אריסטיפוס מ
קירנה ייסד את זרם הנהנתנות בפילוסופיה היוונית. בעקבות סוקרטס שאמר כי "האושר מהווה את אחד ממטרותיה של הפעילות המוסרית", גרס אריסטיפוס כי ההנאה מהווה את הטוב העליון. אפיקורוס טען את אותו הטיעון אך הוא העמיד את ההנאה הרוחנית מעל ההנאה החושית שהיא תלויה רבות במקרה ולא ברצון. הוא גם קבע שאין שום הנאה פסולה כשלעצמה. עקרונות אלו של אתיקה מטריאליסטית שימשו כנשק במלחמה נגד מוסר של ויתור, צווי חובה ומְגַנֵּי ההנאה החושנית. זכותו הטבעית של האדם לאושר המתגלם בהנאה, שימשה גם יסוד בתורת האוטיליטריזם (תועלתנות) של בנתם הגורס "מירב ההנאה למירב האנשים". פרויד דן אף הוא ב"עקרון ההנאה" בפסיכואנליזה שלו.לתפיסה זו מיוחס
פרדוקס ההדוניזם (בהתאם), שטוען שאם האדם מחפש באופן עקבי אחר האושר הוא לא ישיג בו, לעומת זאת אם יעשה מעשים שאינם מכוונים לאושר אישי, יגיע לאושר.
הדוניזם (Hedonism)
הדוניזם (יוונית: hedone - "הנאה"), תיאוריה שלפיה העונג הוא הטוב במהותו, והכאב - הרע במהותו. ההדוניזם רואה בעונג סיפוק של כל תשוקה (לא רק גופנית), ובכאב - סבל או צער מכל סוג.
בתורת המידות, ההדוניזם הוא שיטת מוסר שבה כל מעשה נבחן על פי מידת...