נגזרת – מילון עברי-עברי
להיגזר
(פ')
להיחתך, להיגזז, להיקצץ, להיגזם
נגזרת
(נ')
מילה הגזורה ממילה אחרת, תולדה, תוצר, השתלשלות, צאצא, הסתעפות
נגזר
(ת')
חתוך, מבותר, גזום, גזוז; מצווה, נחרץ, נקבע, נפסק; נוצר, נובע, מהווה תולדה של-, מופק, מהווה נגזרת, שמקורו ב-
נגזרת
ב
חשבון אינפיניטסימלי, הנגזרת של פונקציה ממשית מתארת את קצב ההשתנות של הפונקציה. לדוגמה, הנגזרת לפי משתנה הזמן של פונקציית המיקום (העתק) של מכונית נוסעת, היא המהירות של המכונית, ובאותו אופן הנגזרת של המהירות שווה לתאוצה. הנגזרת מוגדרת כגבול של היחס שבו משתנה ערך הפונקציה בעקבות שינוי זעיר בערך הפרמטר. למושג הנגזרת יש פירוש גאומטרי: הנגזרת של פונקציה בנקודה שווה ל
שיפוע המשיק באותה נקודה, כלומר, לכיוון של העקומה שהפונקציה מתארת.
נגזרת (Derivative)
נגזרת, מושג מרכזי בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי. הנגזרת של פונקציה (y=f(x מסומנת dy/dx או 'y (לעתים משתמשים גם בסימונים אחרים, כמו [Df[x או Dxy). הפעולה ההפוכה לגזירה (דיפרנציאציה) היא אינטגרציה.
בפונקציה (y=f(x, שינוי קטן בערכו של x, שסימונו...