נבואה – מילון עברי-עברי
נבואה
(נ')
חזון, התנבאות, ניבוי, חיזוי העתיד, כושר ניבוי, ניחוש, רוח הקודש, דברי נביא; הגדת עתידות
נבואה
ב
דתות ובפילוסופיות שונות, נבואה היא תופעה רוחנית בה נאצלת על האדם רוח ממקור עליון והוא מתרומם למצב תודעתי אחר, בו נגלים לעיניו מסתרי הבריאה וידיעות על העבר ועל העתיד.
נבואה (Prophecy)
נבואה, השמעת דברי חזון ותוכחה בשם ה' ובשליחותו, הנאמרים לעם ישראל או ליחידים. מקור השם אינו ברור, ומפסוקי התורה (בראשית כ ז; שמות ז א; דברים יח יח) עולה כי הכוונה היתה לנואם, מליץ, או "מתורגמן" (עפ"י אונקלוס, לו מיוחס תרגום התורה לארמית). לכן...
